:תודות ממשתתפי סדנת ציור אינטואיטיבי

.כל חיי הבוגרים אני מחפשת דרכים לפתוח מנעולים לדלתות שסגרתי לעצמי בעקבות סיטואציות שונות של החיים
.מהיום שאני זוכרת את עצמי כילדה קטנה, תמיד ציירתי על כל דבר ובכל עת
.כאמור, עקב סיטואציות שונות שעברתי בחיי הבוגרים, ננעלתי מבפנים ויכולת הביטוי האישי שלי שזה הדבר החשוב לי ביותר, נפגמה
,ניסיתי לחזור לעצמי דרך האמנות והיצירה שוב, זהו גם מקצועי. אבל בתחום הציור שבו בחרתי, נותרתי מתוסכלת
.מכיוון שלא הצלחתי לגרום לעצמי להיפתח בדרך שבה חפצתי
הגעתי במקרה לחוג לציור אינטואיטיבי של אסתר פומרניץ, לא האמנתי שאצליח להיפתח ולתת לעצמי חופש ודרור, אך "ראה
.זה פלא" כנראה שהסביבה הידידותית התומכת וחסרת הביקורת שבה נערכה סיטואציית הפגישה הצליחה לגרום לי "לצאת מעורי" תרתי משמע
"?כאילו איזה כפתור השתחרר ואיזה קול פנימי אמר לי "לכי על זה, כאן את בטוחה". והלכתי על זה. אמרתי לעצמי: "מה כבר יכול לקרות
.החלטתי שאני נותנת לעצמי צ'אנס. מההתחלה עקבתי אחרי הוראות המדריכה (אסתר)שניתנו בשקט, בעדינות ובנועם. התחושה הייתה נפלאה
,"מרחתי צבעים על הדף באינטנסיביות רבה, התפרעתי, השתוללתי, גם הגוף השתתף בחגיגה הזו, לא היה איכפת לי לרגע "מה יגידו השכנים
,שחררתי מה שנקרא "עד הסוף"(כמעט, בכל זאת צריך להשאיר איזה קמצוץ של שליטה עצמית). חרצתי חריצים בדף
.השתמשתי בצבעים הכי עזים שיש
,בסוף התהליך הרגשתי כמו אחרי טיפול בסאונה, נקייה מכל, מכל כעס, לחץ, או כל דבר אחר שהעיק עלי. הבעיות לא נפתרו
.אבל מטרת בגעתי לקורס הייתה לשחרר מעצורים שגרמו לי לאומללות, וזאת הצלחתי להשיג ובגדול
האושר הכי רב שהרגשתי בעקבות הסדנא היה היצירתיות שנבעה ממני כמו מעין. במקצועי אני מעצבת, דבר הדורש
.ממך אינספור יצירתיות, דמיון, רעיונות וכו
.פתאום הכל נשפך ממני החוצה. מעולם לא חשתי כזאת יצירתית, כזאת חיה. עצמת הרגשות הייתה כה עזה, הרגשתי פשוט נפלא
.אין חדווה גדולה יותר בעיני מחדוות היצירה. וזאת השגתי בעקבות מפגשי עם אסתר פומרניץ בסדנת הציור האינטואיטיבי
.תודה
תמי גדות, חיפה


גם אם איני בקשר מידי, אני חושבת על המפגשים המרתקים שהיו לנו לפני כמה חודשים. המון דברים קרו לי מאז
.ובאיזה מקום אני חושבת שהשחרור שחוויתי באמצעות הציור, התנועה והשיחות בגנך היפה תרמו גם להחלטות שקיבלתי בקשר לעצמי מאז
עדנה, חיפה


,"כל כך הרבה קורה, צריך לעשות כל כך הדברים, לא יודעת מאיפה להתחיל. תנשמי עמוק, שבי לכתוב "דפי בקר
.רשמי את כל המטלות על נייר ובמבט קצר תדעי כבר מה קודם. סמני "וי" על כל מה שכבר עשית ותתקדמי
נראה שצריך בימים אלה 48 שעות בכל יום. רק לפני מספר שבועות היית מיואשת ומותשת. זה מספר שנים שאני מטפלת הוליסטית
,ולא מצליחה להתפרנס מהמקצוע. אמנם אני מקבלת סימנים חוזרים ונשנים ש"יש לי את זה" שאני חייבת לעסוק בזה
אבל מגיעה שוב ושוב לתת לעצמי דין וחשבון שאת שכר הדירה ושאר ההוצאות, איני יכולה לשלם. אלמלא אסתר היקרה
שפניתי אליה לפני מספר חודשים לטיפול הומיאופתי לא הייתה אומרת לי בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים שהיא מחכה לי בקורס
.לציור אינטואיטיבי, גם את זה הייתי דוחה בצער, מחוסר כסף. אבל משהו שלא לגמרי ידעתי מהו, משך אותי בקורס הזה
.כבר שנים רבות שאני מבינה ויודעת להגיד את כל המילים הנכונות: "שינוי דפוסי חשיבה, שחרור חסימות...." ולא ממש מצליחה ליישם
החל מהשבוע השלישי של הקורס, הייתי במצב רוח מאד קשה. רואה הכול שלילי ולא יודעת כיצד לפתור את השאלות
.הכי בסיסיות של חיי. אמנם נהניתי מאד משיעורי הבית של הקורס: לכתוב "דפי בקר" ולצייר, אבל לא ראיתי שחיי משתפרים, להיפך
.ופתאום, החל מהשיעור השישי או השביעי, באותם מקומות שניסיתי בעבר להציע את עצמי לטיפולים, התחלתי לראות ניצנים ראשונים של תוצאות
ואיתם הלך וגאה בי גל של יוזמות והחלו להגיע מטופלים ותיקים שכבר הרבה זמן לא שמעתי מהם. ואיתם – הפלא ופלא הצעות נוספות
.ליוזמות מעניינות. שמתי לב שאני חושבת אחרת: כל מכשול אני מקבלת בהבנה שהכול לטובה ומוצאת בו את הפוטנציאל
...ולפתע – הזמן לא מספיק לי לעמוד בכל ההתחייבויות
,תודה לך, אסתר יקרה. אין לי ספק שהאמון שלך בי ויכולות הריפוי שלך ושל הקורס הזה, הם שאפשרו לי לראות את חיי באור אחר
."לחייך ולומר לעצמי: "מזל טוב, תתחדשי
רונית, חיפה


אסתריקה יקרה, יש לי כל כך הרבה סיבות להודות לך על הקורס הזה שמבחינתי זה אך החל, גם אם הריפוי עובר דרך ההפסקה הזאת
שלקחתי על עצמי באי חשק בולט, ואחת הדרכים הכי פשוטות לבטא את הכרת התודה הזו, היא הסכמתי שתשתמשי בסיפור הזה בעילום שם
.בכל הזדמנות שתזהי שהוא יכול להשפיע על אנשים להגיע לקורס הזה וליצור בעצמם ריפוי לצורות אלו או אחרות של "סרטן" בחייהם
נטע , חיפה


מה לי ולציור? אף פעם לא ציירתי, ומאחר והמוזיקה ממלאת אותי מאז ומתמיד, הסתפקתי בה. אבל... כאשר התלמיד מוכן (גם כאשר
הוא לא מודע...) המורה מופיע. והנה אני מגלה עולם ומלואו של צבעים שמשתלבים נהדר עם הצלילים. התוספת של צבעים, ציור משולבת
.עם דפי בוקר זרקה אותי למקום אחר, חדש, רחוק שממלא אותי בשמחה עצומה
.השימוש החופשי בצבעים לפי ראות עיני מחזק לי את האומץ. את העצמאות ושמחת היצירה שבאים ישר מתוך הלב
.הילדה שבי מאושרת, מגיעה לביטוי, שימוש בצבעים שלא הייתי מתקרבת אליהם – פתח לי עולם חדש וחיזק לי את האומץ. ההעזה
.בכל דבר יש את הפן הנפשי. מה זה לא להשתמש בצבע מסוים? לשים דבר בצד – כמו שאסתי הסבירה – לא להתייחס אליו
.לא לטפל בבעיה ולתת לה לגדול ולהתפוצץ... השימוש בצבעים חדשים משנה מצבים בחיים. השימוש בצבעים לא מושכים עשה לי שינוי אדיר בציורים
:אפשר ללמוד המון רק אם נשתמש במודעות
.כל הערה של אסתי – לא סתם
?גם הקשקושים שלה על הציור, החלפת הדפים בזמן ציור. קשקושים של מישהו אחר בדף שלנו, - איך אני מגיבה לחדירה לפרטיות שלי
.הבחירה של החברים לשולחן, ההתעסקות בצבעים, בלכלוך
.אני חווה שילוב נדיר של שמחה ורוגע
.החופש שלי מתחזק, מתגבר בתנאים הנתונים
.בחירה נכונה בין עיקר וטפל
.יש לי תוספת רצינית בביטחון עצמי – בטחון עצמי חדש. בשטח חדש
.יש לי שינוי באכילה. אני אוכלת יותר מהר כאילו שאני רוצה לאכול את כל העולם. יותר מהר, להרגיש, לחוות
החל מהשיעור השני התחלתי לצייר בבית. לפעמים עשרות ציורים ואני כל הזמן בשינוי ונהנית. תוך כדי הציור אני מגלה טכניקות חדשות
.שגורמות לי הרבה שמחה
.השינוי שאני עוברת מתבטא בנגינה, באופן שאני מלמדת, יש יותר חיבור עם עצמי, ועם התלמידות
.היום אני אמורה לסיים את הסדנא – חלק 1 "פריצת דרך" – אך בקשתי להישאר עוד קצת ילדה קטנה. תם סוף עונת התפוזים
.מודה לאסתי ולקבוצה מקרב לב , על התמיכה הנפלאה. על היותכם כאן עבורי
ורה, חיפה


תמיד אהבתי לצייר ולשחק עם הצבעים. אך אף פעם לא הרשתי לעצמי לצייר למשל, את הפחד שלי, או את"
הכעס או את מה שבאמת באותו רגע הרגשתי... כי תמיד תשבתי שציור צריך להיות יפה ומושלם. ולא פעם
.יצאתי מאוד מתוסכלת מכל העניין

כאן בסדנא זו למדתי לפרוץ את "גבולות היופי וההתייפייפות" למדתי להוציא את מה שקיים במעמקי נפשי
.ולא משנה אם זה כעס, פחד, עצב, שמחה או חיוך ענקי.. והכול דרך חוויה מאוד מאוד מיוחדת במינה ואווירה נעימה
אסתר, רציתי להגיד לך תודה רבה רבה, קודם כל על העברת הסדנא בצורה ה נעימה ונינוחה ועם המון אהבה
.ועזרה. ודבר שני על שתי המתנות שהענקת לי, גם הציור וגם הכתיבה האינטואיטיבית
אני לא שוכחת את המשפט שלך : "מי שרוצה להעניק לעצמו מתנה אמיתית, שיתחיל את הבוקר בכתיבה
במחברתו האישית והיום שלו יראה אחרת." וזה אכן נכון, מאז הסדנה יש לי יומן אישי שאני מספרת לו את
.הכל, וזה דבר נהדר. אני ממליצה בחום לכל הסובבים והעמיתים בעבודה
".לפעמים אני חוזרת אחורה בדפים ואני לא מאמינה שאני זו שכתבתי שם

.תודה רבה שוב פעם
בהמון אהבה
עמירית


,אסתר שלום
."להן מספר מילים ב – "שירבוט אינטואיטיבי

,תמיד קנאתי באנשים מציירים
,אף פעם לא העזתי
.עד שפגשתי ברחוב מודעה

,פתאום קבלתי במה
,הבטן בתפקיד ראשי
.הראש ניצב בפינה

,ואז התחילו לבעבע המים
,מתוך המעיין הסודי
.הנחשף אל השמש החדשה

יצחק


.מחשבות וביטוין בציור אינטואיטיבי
רבות חשבתי על המפגש של אתמול. על הכעס שנבע מתוכי. על הרגשות שביטאתי אמש ועל אופני הביטוי
של רגשות ומחשבות אלה ואופן העלתם אל הבריסטול השחור... מן השיעור יצאתי מפויסת משהו. רגועה
יותר, ממוקדת יותר ו"פתוחה" למחשבות חדשות ודרכי פעולה... אשר שעתיים וחצי קודם לא היו קימות כלל
לו אך כאופציה... וכך התיישבתי היום, אחר הצהריים, בהחלטה מראש להקצות זמן פעולה וציור על
בריסטול, לראשונה, בביתי. עבדתי שעה בקירוב ויכולה אני להעיד כי בשמחה התמסרתי לדף, לצבעים, ללא
מחשבות מעט. את מה שהופיע על הדף, כתוצאה מהציור הממוקד הזה, יכולה אני לכנות בשם צמיחה. גם
בכלים הדי ראשונים שרשתי במהלך קורס הציור האינטואיטיבי, יכולה אני להבחין ולקרוא בשם לתהליך
שעברתי – צמיחה. משהו חדש קרה, משהו חדש צומח, קורם עור ומבעבע... צמיחה שמחה, זורמת לפי
.מעלה- לעבר שוליו העליונים בגובה הדף. משהו אופטימי יותר, שמח יותר
.בתודה, בידידות

.מזי, חיפה


,אסתר שלום
נכנסתי לאתר כדי לקבל פרטים על הקורסים שלך היום וביום חמישי , ורציתי לשתף אותך – איך
שנכנסתי לגלריה פשוט עלו לי דמעות בעיניים- "גן שנעלם", "על עדן החלון" "שער לעולם" "הצצה
לאור" "פנס בודד" ו"מיים שמיים " - צבע הסגול האהוב עליי ביותר כמו כן כל הכחולים שלך

...עוררת בי ישן נושן לצייר שוב

...מי ייתן ואגשים זאת שוב

.תודה

שושי


.משוב ממשתתף בסדנת ציור אינטואיטיבי במסגרת פרויקט "הבחירה בחיים" לחולי ומבריאי סרטן
.שולח המילים ששוררתי בסוף המפגש, ברוח החופש שחשתי. אני מצרפן עבורך, בהשראתך, ולמענך
.הן מוקדשות לבחירה במאד לא מובנת מאליה של כולנו בחיים
."איזה כיף, יום מקסים בחוץ, מי שנולד - הרויח

,מותר ומוטב לצייר
מותר לשחק ולהיות
.בכל דרך ובכל מצב
מותר גם להיות באופן מכוער ובאופן אכזר
.וזה פחות כיף אבל עדיין מותר
.מותר גם להיות פיל ולהיות פרפר
.מותר ואף פעם לא מיותר להיות אני
מותר להיות כמו שאתה וכמו שאת
.וכשזה מדויק אז זה הכי ביחד
מאוורר להיות חופשי
,והכי כיף להיות מאושר
וגם אם אני לא אני
.אז אני מישהו וזה נהדר, כשמותר
אסור זה לא ברור ודי מבלבל
?כי מה זה אסור בכלל
בקיצור מותר
וזה אף פעם לא מאוחר
להיות כמו ציור
גם אם הוא לא ברור
.מאשר לא להיות בכלל
.זהו
.הקשר הותר

.אהבה, א

stpom@bezeqint.net    אסתר פומרניץ - אמנית ויוצרת   טל: 048251225   נייד: 0522741535